יום 3 - טיול מודרך בקאו יאי
קמנו מוקדם בבוקר, אכלנו טוב בגסט האוס , הלכנו ל- Green Leaf, שם חיכה לנו מדריך בשם טון (toon) ויצאנו לטיול.
אחרי הכניסה לשטח הפארק, עצרנו בנקודת תצפית (כמובן שהיה ערפל ובקושי ראו משהו) וטון חילק לנו גרבי עלוקות, שאותן גורבים ואז מרססים בדוחה חרקים כדי להימנע מביקור של העלוקות שיש בג'ונגל בתוך המכנסיים.
wearing leech socks
הפארק כ"כ גדול, שעד למסלול ההליכה נסענו עוד מס' קילומטרים בהם טון ישב איתנו ברכב מאחור וסיפר לנו על הפילים בפארק שמלקקים בוץ כדי לקבל מינרלים, על מעט הטיגריסים שנשארו ועל הריינג'רים המסכנים שנאכלו ע"י טיגריסים. בשלב הזה סנדר היה עירני במיוחד.
ההליכה בין העצים היתה מרשימה, מאחר וזהו "יער בראשית" עם עצים בני מאות שנים שגובהם עשרות מטרים. מכל עבר נשמעו קולות של קופים, פרפרים מדהימים מתעופפים שם בכל כיוון והטבע כל כך שונה מאשר בישראל. ההליכה עצמה מתבצעת בשבילים שיצרו בעלי החיים, כאשר אנו הולכים אחרי טון שמידי פעם עוצר ומקשיב, מחפש את הגיבונים. כל כמה דקות טון עצר, והראה לנו עכביש אחר, כולם בגודל כף יד, צבעוניים וכן... גם לא כדאי לתת להם לנשוך אף אחד.
טון לימד אותנו שפירות שרואים על הרצפה לא כדאי לאכול כי זה סימן שאפילו הקופים לא אוכלים אותם והם רעילים, אבל אחרי כמה דקות הוא גם נתן לנו לטעום פרי שמצא על הרצפה והיה מר מאוד. מסקנה- אל תאכלו כלום בג'ונגל.
לקראת הצהריים עצרנו להפסקה, וכל אחד קיבל שקית עם אורז ועוד משהו צהוב שנראה כמו ספוג. קצת חששנו, אבל טעימה קטנה והסבר קצר מטון פתרו את התעלומה - זה היה sticky rice עם חביצה מחלב קוקוס, ובדיעבד אחד המאכלים הכי טעימים שאכלנו בתאילנד (כמה חבל שלטון לא היה גם מתכון לתת לנו).
הליכה נוספת של כמה קילומטרים הובילה אותנו לבקתה של שומרי היערות על שפת אגם קטן ושם אכלנו ארוחת צהריים ונחנו קצת. לאחר ההפסקה נסענו למפל בשם Haeo Suwat שצולם בסרט "החוף". כשהתקרבנו למפל ראינו המוני תאילנדים עושים קמפינג לצד הדרך והסתבר לנו שמלבד העובדה שמדובר ביום שבת שבו הם בחופש, היה לנו "מזל" רב והגענו לפארק ביום ההולדת של המלך, מה שרק הגדיל את מס' המקומיים הנופשים שם. המפל כמובן היה גדול ומרשים וניצלנו את ההזדמנות לשחייה קצרה תחתיו.
wearing leech socks
כשסיימנו לשחות, חזרנו לרכב ונסענו למקום שבו עשינו הפסקה קצרה עד שירד החושך ונוכל לצאת לחפש פילי בר (זהו אחד המקומות הבודדים בתאילנד שיש בו פילים שחיים בטבע). פילים לא ראינו לצערנו, כנראה בשל ריבוי המטיילים בפארק באותו היום. המשכנו לחפש אותם שעה ארוכה, כשאנחנו יושבים בטנדר הפתוח וקופאים מקור אחרי השחיה, עד שהודענו לטון - לא פילים ולא נעליים, תסגור לנו בבקשה את הכיסוי של הטנדר ויאללה חזרה לגסט האוס.
בסיכומו של יום, ראינו בפארק קופי מקק, גיבונים, סנאים, עכבישים ציפורים ענקיות בשם hornbill, וגם ערימת חרא של דוב ועקבות של טיגריס שגרמו להתלהבות רבה אצל טון. חזרנו לגסט האוס, עייפים, קפואים ומורעבים, טרפנו ארוחת ערב מצויינת וקבענו להיפגש למחרת בבוקר ולצאת לבד לטייל בפארק (אפשר לשכור שם ריינג'ר כמדריך).
יום 4 - טיול עצמאי בקאו יאי
בבוקר היום הרביעי חיפשנו הסעה למרכז המבקרים בפארק על מנת לשכור שם ריינג'ר ולהתחיל בטיול עצמאי. פנינו למנהלי ה- Garden Lodge ושאלנו כמה תעלה לנו מונית. באכסנייה שלנו כבר הבינו כנראה שאת הטיול הקודם לקחנו עם המתחרים ולכן ניסו לעשות עלינו קופה. הם דרשו 800 באט למונית עד לשער הפארק (כ-20 ק"מ), ואמרו שמשם נאלץ לתפוס מונית נוספת (עוד 8 ק"מ). כמו ישראלים (והולנדים שעברו קורס מזורז בישראליות) טובים החלטנו שאנחנו לא פראיירים והלכנו שוב ל- Green Leaf - להתעניין אצל המתחרים. שכרנו שם רכב+נהג ליום שלם (מתשע בבוקר עד שבע בערב) בעבור 1000 באט בלבד, ועוד העמסנו שני תיירים צרפתיים תמורת סכום סמלי בטרמפ עד למרכז המבקרים. בדרך לפארק עצרנו את הנהג ליד דוכן פירות. תומר שלף את השיחון וקנה לנו פירות לטיול מהמוכרים שלא ידעו מילה באנגלית. כשהגענו למרכז המבקרים גילינו שבגלל החג וכמויות האנשים שהיו שם, לא ניתן לשכור ריינג'ר. במקום, קיבלנו מפה של הפארק והסבר קצר על האטרקציות השונות. קנינו לנו גרבי עלוקות (לכל צרה שלא תבוא - 70 באט לזוג גרביים) ויצאנו לדרך. התחלנו את הטיול בתצפית. כיאה למזלנו, היה ערפל, למרות שעדיין היה ברור כי מדובר באיזור מקסים.
sitting on the edge
משם המשכנו למפל הכי גדול בפארק - Heaw Narok.כבר בחנייה שליד המפל היה ברור שהמקום די עמוס במטיילים יפנים ותאילנדים. התיישבנו לאכול ארוחת צהריים בפינת ישיבה ליד החנייה, שם התעופפו להם מספר פרפרים שהתיישבו לנו על הידיים. כשעשינו את דרכנו למפל (מסלול של 1 ק"מ) חלפנו על פני חבורת יפנים שעשו "בוק" לאיזה זחל קטן. המפל עצמו היה גדול ומרשים, אך בניגוד למפל המפורסם מ-"החוף", לא ניתן היה לשחות בו. בדרך חזרה ראינו שהיפנים עדיין מצלמים את הזחל... תומר נדחף ביניהם לשניה, צילם את הזחל והמשכנו.
בסופו של היום, עצרנו במרכז המבקרים על מנת להוריד את התמונות לדיסק (40 באט - הכי זול בתאילנד). חזרנו ל- Garden Lodge ונפרדנו מיטי וסנדר לשלום - הם החליטו לבקר באיותאיה ואנחנו המשכנו לצ'יאנג מאי.